כסף סודי בביטוח לאומי: "הפרשים בגין שכר נוסף" - ביזפורטל

תמליל:

"התקנות קובעות שיש שני רכיבי שכר בביטוח הלאומי, השכר הרגיל והשני זה שכר נוסף. למשל בונוס חצי שנתי, הבראה וביגוד. למשל יולדת ילדה בדצמבר הביטוח הלאומי יודע את המשכורת לפני הלידה. אבל אם היא תקבל הבראה, ביגוד או בונוס בחודש יולי. זה לא מחושב במשכורת לפני הדמי לידה.

שכר נוסף שעולה על 25% משכר המינימום במשק לוקחים אותו בצורה מיוחדת בחודש התשלום ו-11 החודשים שלפניו, עושים חלוקה רעיונית של 1/12 לכל חודש. ולמעשה אמורים לחשב את דמי הביטוח לפי השכר הכולל. "הבסיס לדמי הלידה של היולדת היה מבוסס על החודשים לפני, הביטוח לאומי לא ידע על השכר הנוסף. זה מידע שלא נגיש כיום לביטוח לאומי. ולכן היולדת צריכה להגיש תביעה להפרשים.

ביטוח לאומי פונה למעסיק ודורש טופס 100 ייעודי, המעסיק יודע מה לעשות וזה אוטומטי במערכת. והביטוח הלאומי יכול לשלם הגדלה של דמי הלידה". כך אומרת אורנה צח גלרט מומחית לביטוח לאומי. "ניקח דוגמא למשל הבראה וביגוד 6,000 שקל. והמשכורת של העובד הוא 5,000 שקל בחודש. מה עושה המחשב הוא מוסיף 500 שקל לחודש קבלת התשלום, נניח חודש יולי. ו-11 חודשים אחורה עד אוגוסט שנה שעברה. "מה קורה שמישהו מקבל גמלה ויש תקופות שהוא לא עובד בכלל למשל חל"ת או דמי לידה? התקנות קובעות שמחלקים את השכר הנוסף רק לחודשים בהם העובד עבד. ניתן להגיש את הבקשה עד שנה מרגע קבלת הבונוס או השכר הנוסף".

איזה אוכלוסיות זכאיות להפרשים האלו? "כל סוג של גמלה שמבוססת על ההכנסה שלפני האירוע. כמו למשל דמי תאונה, דמי פגיעה, נכות מעבודה, דמי לידה, גמלה לשמירת היריון וכל מה שמבוסס על המשכורת שלפני כן. אם הבסיס הזה גדל מבונוסים או שכר נוסף שנפרש לחודשים שלפני לכן צריך לתבוע" מה לגבי מילואימניקים? "יש שני סוגים, רוב המילואמינקים המעסיק ממשיך לשלם משכורת וזה כמו פריסה רגילה והמעסיק תובע את ההשלמה עבור העובד. מילואימניקים שמקבלים את הכסף בעצמם למשל עובדים יומיים בתנאים מסויימים או עובדים בכמה מקומות עבודה הם מקבלים ממקום אחד ואת היתר הם מקבלים לבד והם צריך לזכור לתבוע את ההפרש בעצמם".